סיגאווי נ' איילון חב' לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעתה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן "חוק הפיצויים").

התובעת, ילידת 1965, נפגעה בתאונת דרכים ביום 21.11.2007. תאונה זו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה. וועדה רפואית של המל"ל העריכה את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור של 10% בגין תאונה זו, בשל בהגבלה קלה בעמוד שדרה מתני. בנוסף, נקבעה לתובעת נכות בשיעור של 5% בתחום הפסיכיאטריה, ע"י מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

הנתבעת טענה בבקשתה, כי בפני הוועדה הרפואית אשר קבעה את נכותה הצמיתה של התובעת לא עמדו מסמכים ונתונים המתייחסים לעברה הרפואי של התובעת, שכלל, בין היתר, תאונת דרכים קודמת מיום 3.6.02, בה נפגעה התובעת במנגנון דומה עם תלונות דומות על כאבי גב תחתון. הנתבעת הצביעה על רישומים רפואיים נוספים המעידים על תלונות בדבר כאבי גב לפני ואחרי מועד זה. לטענת הנתבעת, התובעת הצהירה במסגרת הודעתה למל"ל על פגיעה בעבודה כי לא סבלה בעבר מכאבים הקשורים או דומים למגבלה בגינה נקבעה לה נכות ומפרוטוקול הוועדה הרפואית עולה כי לא עמדו בפניה מסמכים כלשהם מעברה של התובעת, לא הוצהר בפניה על אפשרות קיומו של מצב קודם ואין דיון כלשהו בשאלה של קשר סיבתי או מצב קודם. בנסיבות אלה, כך נטען, מסקנותיה של הוועדה הרפואית אינן נשענות על תמונה רפואית מלאה ויש בכך להצדיק הבאת ראיות לסתור.

התובעת טענה, מנגד, כי המסמכים הרפואיים עליהם מסתמכת הנתבעת בבקשתה הם ספורים ומתעדים טיפול שנערך כחמש שנים לפני התאונה שבנדון. כן נטען, כי מהמסמכים שצרפה הנתבעת עולה כי בוצעה לתובעת בדיקת סי.טי. בשנת 2002 אשר לא הדגימה ממצאים לא תקינים כלשהם, וזאת בניגוד לבדיקת סי.טי. שנערכה לאחר התאונה שבנדון. כן נטען, כי מהמסמכים שצורפו לא עולה כי התובעת סבלה מהגבלת תנועות כי אם מכאבים. מטעמים האלה ביקשה התובעת לדחות את בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת וועדת המל"ל.

סעיף 6ב לחוק הפיצויים קובע כי "בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הלכה היא, כי היתר להביא ראיות לסתור יינתן רק בנסיבות חריגות ומיוחדות. כדוגמה לנסיבות כאלה הוכרו בפסיקה מקרים בהם נתקיים פגם מהותי בהליך שהתנהל בפני הוועדה הרפואית או כשחל שינוי מהותי במצבו של הנפגע לאחר שנבדק. מקרה אחר הוא כאשר לפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע לפני התאונה, או כאשר הוועדה לא התייחסה לנושא קרדינאלי המצוי במחלוקת או לא נחשפה לתיעוד מהותי וכוי"ב (ר' בר"ע (י-ם) 1057/09 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מתוק (פורסם במאגרים; ניתנה ביום 27.12.09).

לאחר שבחנתי את המסמכים ושקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי יש להתיר לנתבעת במקרה שלפנינו הבאת ראיות לסתור. בפרוטוקול הוועדה הרפואית של המל"ל מצויינים המסמכים שעמדו לנגד עיני הוועדה ואלה כוללים אך ורק מסמכים רפואיים מיום התאונה וממועדים סמוכים לאחר מכן ואין אזכור למסמך רפואי כלשהו מעברה של התובעת. בפנייתה למל"ל הצהירה התובעת כי לא סבלה בעבר מכאבים הדומים למצבה כיום, אלא שעיון במסמכים הרפואיים שצרפה הנתבעת מלמד כי התובעת לא דייקה בהצהרתה וכי בעבר התלוננה על כאבי גב וביום 3.6.02 אף נפגעה בתאונת דרכים במנגנון דומה ולאחריה תועדו תלונות על כאבי גב תחתון. מידע על מצבה הרפואי הקודם של התובעת הוא מידע רלוונטי, אשר היה צריך להיות מונח לנגד עיני הוועדה הרפואית ועל הוועדה היה לשקול אם יש לו תרומה למצבה הנוכחי של התובעת. בנסיבות בהן מידע זה לא עמד בפני הוועדה, כעולה מהפרוטוקול ומהצהרת התובעת בפני המל"ל, יש להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

נוכח האמור, אני נעתרת לבקשה ומתירה לנתבעת להביא ראיות לסתור.

צו למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה יוצא בנפרד.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: